<h1>הגהות שערי דורא סימנים א'—ב'</h1>
<h2>דף לג.</h2>
א)דרך בנות ישראל להמתין ג' ימים לבד יום שרואה בה ויום שפוסקת בו להלביש חל[ו]ק לבן. וזהו ה' ימים יום שראתה בו ויום שפוסקת בו וג' ימים. אשה ששמשה עם בעלה במוצאי שבת ואחר כך ראתה דם אינה מתחלת לספור שבע' נקיים עד יום חמישי בשבת ואפילו לא ראתה דם אלא פעם אחת ופסקה מכל מקום ב)פולטת שכבת זרע והוא מטמא כראיית הדם עצמו וה"ה באיזה יום ששמשה וראתה דם צריכה להמתין שלשה ימים שלמים אח"כ קודם שתתחיל למנות ז' ימים נקיים דקיימא לן כחכמים [שבת פ"ו ע"ב] דבעינן ששה עונות שלימות פירוש שלשה ימים שלימים לפליטה ולכן אם שמשה במוצאי שבת וראתה דם מיד או אחר כך כשתתחיל למנות ז' נקיים לא תמנה עד יום חמישי כמו שכתבתי לעיל ובערב רביעי בשבת תבדוק עצמה כדי להפסיק בטהר' ותלבש לבנים ותרחץ הכתם ותתחיל לספור מיום ה' ואילך ותבדוק עצמה ג)כל ימי הספירה שחרית וערבית ותטבול בליל ה' הבאה ומותרת ד)אך רבינו ברוך כתב אם תחפוץ להתחיל לספור מיד ממחרת הראייה תכניס האשה מוך או בגד רך באותו מקום ותקנח יפה יפה כדי להסיר השכבת זרע ותרחץ בחמין ותקנח עצמה ואז תספור האשה ממחרת ולא חיישינן שמא תפלוט עוד בלא הרגשה והטעם של פליטה שהשכבת זרע מטמא עד ג"י ולאח' ג"י מסריח ואינו מטמא עוד ה)ואף אם ראת' ג"י רצופים אחר התשמיש ופוסקת תתחיל לספור ז' נקיים מכאן ואילך ואם ראתה יותר תמתין יותר קודם שתתחיל לספור ז' נקיים ולא תתחיל לספור כי אם למחרת שפסקה וה"ה בבועל בתולה. [שערי דורא הלכ' נדה סימנים א'—ב']. א)0אשה שלא שמשה תוך ד' ימים או יותר וראתה דם פעם אחד ולא יותר תוכל לספור מיד ז' נקיים למחרת לאחר ראייתה ולערב תבדוק ותלבש לבנים וממחרת תמנה מהלכות נידה דר' יונתן ז"ל. בתוך שש עונות שלימות משימושה אינה יכולה להתחיל לספור ז' נקיים וכן אם אירע שטעתה במניין יום א' וטבלה ושמשה צריכה למנות ו' עונות שלימות וזהו ג' ימים, ואח"כ תמנה יום א' נקי ותטבול אבל סתירה שלאחר ז' ימים כגון שלא טבלה כראוי ושמשה הרי היא טובלת בכל עת סמ"ק. אשה שלא שמשה עם בעלה תוך שבעה ימים או שלא היה בעלה בעיר וראתה, צריכה אע"פ כן להמתין שלא תתחיל לספור ז' נקיים כשיעור אשה ששמשה ביום ראייתה, אע"ג דהכא משמע שצריכה ג' עונות משום שמא תפלוט ותסתור ובהא לא שייך האי טעמא כיון דלא שמשה, לא פלוג רבנן בתקנתן דגזרינן לא שמשה אטו שמשה ביום ראייתה. עכ"ל מהרא"י ז"ל בסימן רמ"ה. וכ"כ מהרי"ק שורש ל"ה ועיין בב"י סימן קצ"ו. בתשובת מהרא"י ז"ל בסימן רמ"ח מסיק דלאחר תפילת ערבית חשיב לילה כמו לענין גט, וצריכה היא ללבוש ולפסוק בטהרה מבעוד יום כו' ע"ש יותר. נוהגים עכשיו עוד חומרא דאין מתחילין לספור עד יום ששי לשמושה כגון ממ"ש עד יום ששי, שאם תתיר לה שתתחיל יום הספירה מיום ה' לפי שכבר כלו ו' עונות שלימות ומה שתפלוט עוד אינו סותר איכא למיחש דזימנין תשמש בין השמשות והיא תסבור דעדיין יום הוא ונמצא יכולה להתחיל לספור ליום ד' שהיא ה' לשימושה, ואינו כן אלא לילה היה כששמשה ונמצא דעדיין פלטה בתחילת ליל ד' דששה עונות שלימות בעינן, לכך מחמירים עד יום ו' לשימושה ותו ליכא למיחש למידי תשובת מהרא"י ז"ל סימן רמ"ה. כתב הרוקח דמנהג כשר הוא כשהאשה מפסקת בטהרה לרחוץ וללבוש לבנים ובלילה תשים סדינים לבנים תחתיה או שהן נקיים מכתמים, אמנם אם אינה רוחצת אלא פנים של מטה דיה בכך. ב)0פולטת שכבת זרע סותרת יום אחד הילכך לא תתחיל למנות עד יום ה' לשמושה כגון אם שמשה במ"ש לא תתחיל לספור ז' נקיים עד יום ה' אלא אם כן רחצה במים חמין ממחרת ראייתה שהמים החמין מפליטים כל הזרע או תקנח יפה בבגד או במוך שלא ישאר מן הזרע, האשיר"י והסמ"ג פסקו דבזמן הזה לא נהיגינן הכי אלא כריש ההג"ה. ובהג"ה מיימוני פ"ו כתב בשם סמ"ק דאין לנו עתה לסמוך על בדיקת המוך דאין אנו בקיאין בזמן הזה ובסמ"ק עצמו כתב דרחיצת חמין נמי לא מהני לדידן. ג)0אשה שספרה ז' נקיים ובדקה עצמה יום ראשון ויום רביעי (נ"ל או יום שביעי ועיין בטור י"ד סימן קצ"ו) ומצאת' טהורה חשבינהו ספירה רק שבדקה עצמה יום שפסק' בו לערב והפסיקה בטהרה ודוקא יום ז' אבל יום ח' לא. ומיהו לכתחילה צריכה לבדוק בכל יום, תוספות פ"ק דנידה. ובסמ"ג כתב דראוי להחמיר שתהא בתחילה וסוף כדאיתא בתוספות דנידה. ד)0אך רבינו ברוך כתב כו' ותרחץ בחמין כו'. בס"ת ובסמ"ג כתב אבל אהילוך אין לסמוך, פירש שמהלכת לאחר התשמיש ולומר שפלטה בהילוך על זה אין לסמוך כלל להקל. דהא אמרינן בפרק יוצא דופן אי דאזלה בכרעא. בהדא דאזיל שריתא פירוש שיכול להיות שנפל הכל דלא תפלוט עוד אבל ודאית אין כאן ע"כ דברי ס"ת וסמ"ג בשם ר"י, אבל הרמב"ן כתב בהלכות נידה שלו אשר חבר וז"ל בד"א שלא הלכה ברגליה אבל הלכה ברגליה לאחר התשמיש יראה לי שאין חוששין לה, לפי שכל מה שיש לפלוט פולטת בהלוכה. עכ"ל הג"ה מיימוני פ"ו דאיסורי ביאה. ה)0ואף אם ראתה ג' ימים רצופים כו' תתחיל לספור ז' נקיים כתב על זה הר"ח א"ז בדרשותיו וז"ל אכן נהגו הנשים שלא למנות ז' נקיים עד לאחר ז' ואין להאריך עכ"ל. כתב רש"י ז"ל בסידורו טעם דמנהגא וז"ל אינן צריכות להמתין שבעה ימי נידותן ואח"כ ז' ימים נקיים וכסבורים שאותן הימים שיש בהן טומאה כל עיקר אין עולין לה לספירת ז' נקיים כי איכה יקראו נקיים והלא המה מלוכלכין וטמאין, דאינו כן שהרי מצינו בזבה ודאית שימיה טמאים כאילו ועולין לה לספירת ימי נקיותה כ"ש זאת שאינה ודאית עכ"ל סידור רש"י ז"ל.
<h2>דף סח:</h2>
א)דרך בנות ישראל להמתין ג' ימים לבד יום שרואה בה ויום שפוסקת בו להלביש חל[ו]ק לבן. וזהו ה' ימים יום שראתה בו ויום שפוסקת בו וג' ימים. אשה ששמשה עם בעלה במוצאי שבת ואחר כך ראתה דם אינה מתחלת לספור שבע' נקיים עד יום חמישי בשבת ואפילו לא ראתה דם אלא פעם אחת ופסקה מכל מקום ב)פולטת שכבת זרע והוא מטמא כראיית הדם עצמו וה"ה באיזה יום ששמשה וראתה דם צריכה להמתין שלשה ימים שלמים אח"כ קודם שתתחיל למנות ז' ימים נקיים דקיימא לן כחכמים [שבת פ"ו ע"ב] דבעינן ששה עונות שלימות פירוש שלשה ימים שלימים לפליטה ולכן אם שמשה במוצאי שבת וראתה דם מיד או אחר כך כשתתחיל למנות ז' נקיים לא תמנה עד יום חמישי כמו שכתבתי לעיל ובערב רביעי בשבת תבדוק עצמה כדי להפסיק בטהר' ותלבש לבנים ותרחץ הכתם ותתחיל לספור מיום ה' ואילך ותבדוק עצמה ג)כל ימי הספירה שחרית וערבית ותטבול בליל ה' הבאה ומותרת ד)אך רבינו ברוך כתב אם תחפוץ להתחיל לספור מיד ממחרת הראייה תכניס האשה מוך או בגד רך באותו מקום ותקנח יפה יפה כדי להסיר השכבת זרע ותרחץ בחמין ותקנח עצמה ואז תספור האשה ממחרת ולא חיישינן שמא תפלוט עוד בלא הרגשה והטעם של פליטה שהשכבת זרע מטמא עד ג"י ולאח' ג"י מסריח ואינו מטמא עוד ה)ואף אם ראת' ג"י רצופים אחר התשמיש ופוסקת תתחיל לספור ז' נקיים מכאן ואילך ואם ראתה יותר תמתין יותר קודם שתתחיל לספור ז' נקיים ולא תתחיל לספור כי אם למחרת שפסקה וה"ה בבועל בתולה. [שערי דורא הלכ' נדה סימנים א'—ב']. א)0אשה שלא שמשה תוך ד' ימים או יותר וראתה דם פעם אחד ולא יותר תוכל לספור מיד ז' נקיים למחרת לאחר ראייתה ולערב תבדוק ותלבש לבנים וממחרת תמנה מהלכות נידה דר' יונתן ז"ל. בתוך שש עונות שלימות משימושה אינה יכולה להתחיל לספור ז' נקיים וכן אם אירע שטעתה במניין יום א' וטבלה ושמשה צריכה למנות ו' עונות שלימות וזהו ג' ימים, ואח"כ תמנה יום א' נקי ותטבול אבל סתירה שלאחר ז' ימים כגון שלא טבלה כראוי ושמשה הרי היא טובלת בכל עת סמ"ק. אשה שלא שמשה עם בעלה תוך שבעה ימים או שלא היה בעלה בעיר וראתה, צריכה אע"פ כן להמתין שלא תתחיל לספור ז' נקיים כשיעור אשה ששמשה ביום ראייתה, אע"ג דהכא משמע שצריכה ג' עונות משום שמא תפלוט ותסתור ובהא לא שייך האי טעמא כיון דלא שמשה, לא פלוג רבנן בתקנתן דגזרינן לא שמשה אטו שמשה ביום ראייתה. עכ"ל מהרא"י ז"ל בסימן רמ"ה. וכ"כ מהרי"ק שורש ל"ה ועיין בב"י סימן קצ"ו. בתשובת מהרא"י ז"ל בסימן רמ"ח מסיק דלאחר תפילת ערבית חשיב לילה כמו לענין גט, וצריכה היא ללבוש ולפסוק בטהרה מבעוד יום כו' ע"ש יותר. נוהגים עכשיו עוד חומרא דאין מתחילין לספור עד יום ששי לשמושה כגון ממ"ש עד יום ששי, שאם תתיר לה שתתחיל יום הספירה מיום ה' לפי שכבר כלו ו' עונות שלימות ומה שתפלוט עוד אינו סותר איכא למיחש דזימנין תשמש בין השמשות והיא תסבור דעדיין יום הוא ונמצא יכולה להתחיל לספור ליום ד' שהיא ה' לשימושה, ואינו כן אלא לילה היה כששמשה ונמצא דעדיין פלטה בתחילת ליל ד' דששה עונות שלימות בעינן, לכך מחמירים עד יום ו' לשימושה ותו ליכא למיחש למידי תשובת מהרא"י ז"ל סימן רמ"ה. כתב הרוקח דמנהג כשר הוא כשהאשה מפסקת בטהרה לרחוץ וללבוש לבנים ובלילה תשים סדינים לבנים תחתיה או שהן נקיים מכתמים, אמנם אם אינה רוחצת אלא פנים של מטה דיה בכך. ב)0פולטת שכבת זרע סותרת יום אחד הילכך לא תתחיל למנות עד יום ה' לשמושה כגון אם שמשה במ"ש לא תתחיל לספור ז' נקיים עד יום ה' אלא אם כן רחצה במים חמין ממחרת ראייתה שהמים החמין מפליטים כל הזרע או תקנח יפה בבגד או במוך שלא ישאר מן הזרע, האשיר"י והסמ"ג פסקו דבזמן הזה לא נהיגינן הכי אלא כריש ההג"ה. ובהג"ה מיימוני פ"ו כתב בשם סמ"ק דאין לנו עתה לסמוך על בדיקת המוך דאין אנו בקיאין בזמן הזה ובסמ"ק עצמו כתב דרחיצת חמין נמי לא מהני לדידן. ג)0אשה שספרה ז' נקיים ובדקה עצמה יום ראשון ויום רביעי (נ"ל או יום שביעי ועיין בטור י"ד סימן קצ"ו) ומצאת' טהורה חשבינהו ספירה רק שבדקה עצמה יום שפסק' בו לערב והפסיקה בטהרה ודוקא יום ז' אבל יום ח' לא. ומיהו לכתחילה צריכה לבדוק בכל יום, תוספות פ"ק דנידה. ובסמ"ג כתב דראוי להחמיר שתהא בתחילה וסוף כדאיתא בתוספות דנידה. ד)0אך רבינו ברוך כתב כו' ותרחץ בחמין כו'. בס"ת ובסמ"ג כתב אבל אהילוך אין לסמוך, פירש שמהלכת לאחר התשמיש ולומר שפלטה בהילוך על זה אין לסמוך כלל להקל. דהא אמרינן בפרק יוצא דופן אי דאזלה בכרעא. בהדא דאזיל שריתא פירוש שיכול להיות שנפל הכל דלא תפלוט עוד אבל ודאית אין כאן ע"כ דברי ס"ת וסמ"ג בשם ר"י, אבל הרמב"ן כתב בהלכות נידה שלו אשר חבר וז"ל בד"א שלא הלכה ברגליה אבל הלכה ברגליה לאחר התשמיש יראה לי שאין חוששין לה, לפי שכל מה שיש לפלוט פולטת בהלוכה. עכ"ל הג"ה מיימוני פ"ו דאיסורי ביאה. ה)0ואף אם ראתה ג' ימים רצופים כו' תתחיל לספור ז' נקיים כתב על זה הר"ח א"ז בדרשותיו וז"ל אכן נהגו הנשים שלא למנות ז' נקיים עד לאחר ז' ואין להאריך עכ"ל. כתב רש"י ז"ל בסידורו טעם דמנהגא וז"ל אינן צריכות להמתין שבעה ימי נידותן ואח"כ ז' ימים נקיים וכסבורים שאותן הימים שיש בהן טומאה כל עיקר אין עולין לה לספירת ז' נקיים כי איכה יקראו נקיים והלא המה מלוכלכין וטמאין, דאינו כן שהרי מצינו בזבה ודאית שימיה טמאים כאילו ועולין לה לספירת ימי נקיותה כ"ש זאת שאינה ודאית עכ"ל סידור רש"י ז"ל.
